ריפוד כיסא משרדי

הפוסט הזה מוקדש לחברים האהובים ו"המוזרים" שלי באגף המוצרים של כאן – תאגיד השידור.
תחילתו של הפוסט לפני שנה בערך, כשדלית הציעה שנרפד את כסאות המשרד שלנו. היא אמנם לא היתה מודעת לחולשתי הרבה לבדי ריפוד ואני לא הייתי מודעת לעובדה שיש לה בבית סכין חמאה (ברצינות? סכין חמאה?) אבל יצא ככה שהאמירה שלה הציתה בי רצון עז להכניס קצת צבע למשרדים המעט-פצועים שלנו. אחרי מחשבה בחרנו שלושה כסאות, ספיר הציעה שהם יהיו "פיילוט" והתנדבה להסתכל עלינו מרפדות לה את הכיסא (חשוב לציין שהכיסא שלה יצא הכי יפה). בחרנו בדים וכעבור 1/2 שנה שהם עמדו וחיכו, סופסוף ריפדנו את הכסאות לקול קנאה של אנשים בעבודה (לא באמת, הם בעיקר סבלו מהרעש).

לפני שבועיים עינב (AKA עינבוש המקסימה והרזה) הגיעה לשיבה טובה וחגגה 40. חיבתה המוגזמת לעיצובים מנומרים הולידה את הרעיון לרפד לה את הכיסא. דקה לפני שסיימנו, שרון הציע לצלם את התוצאה ולהעלות לבלוג והנה אנחנו פה.

 

 

 

החומרים הדרושים

• כיסא משרדי
• מטר – מטר וחצי בד ריפוד (תלוי ברוחב הבד)
• מספריים
• סכין (במקרה של דלית סכין חמאה, במקרה של אנשים כמוני – סכין רגילה תעשה את העבודה)
• מברג או מברגה
• מפתח L (תודה יואבי)
• לא חובה – ספריי אימפרגנציה לבדים (למשל "טקסטיל פרוטקט" של יעקובי)

 

מה עושים?
1. מפרקים את חלקי הכיסא על ידי הברגה.
2. מניחים את מושב הכיסא על גבי הבד וחותכים מסביב, עם שוליים של 7-8 ס"מ.
3. מקפלים את שולי הבד על המושב ודוחפים אותו בעזרת סכין לתוך הרווח שבין כרית המושב לפלסטיק.
4. ממשיכים כך לאורך כל המושב, כשמגיעים לפינה מקפלים – בדומה לעיטוף פינה של מתנה ודוחפים פנימה עם הסכין.
5. מדי פעם חותכים שארית בד במקרה שהיא עבה מדי וקשה לדחוף את הבד פנימה.
6. חוזרים על הפעולה עם גב המושב.
7. מרכיבים בחזרה את הכיסא.
8. למשקיעים שבינינו: מרססים את הכיסא בספריי אימפרגנציה – ספריי דוחה נוזלים ששומר על הבד לאורך זמן ומומלץ לחדש אותו ולרסס את הריפוד אחת לשנה לפחות.

 

 

 

אחרי שלוש וחצי שנים שכללו בין היתר את הקמת תאגיד השידור, סכנת הסגירה שלו, הקמתו הרשמית, בחירת השם והמיתוג שלו, עליות, ירידות, אינספור מוצרים שאני מאוד גאה שזכיתי להוביל ולקחת בהם חלק, אני עוזבת היום ברגשות מעורבים ויוצאת אל ההרפתקאה הבאה.

אסא, עינב, שרון, לילך, דלית, טל, לינוי, ספיר, מאיה, יואב, איתי, חן, ניר, אלון, גבי ובן, תודה. על הכל.

צילם את התמונות ושרד כדי לספר: שרון חזן