עיצוב חדר תינוקות
הרבה תופעות שמיוחסות להריון פסחו עלי. למזלי לא סבלתי מבחילות או מצרבות, גם לא מרגליים נפוחות, אבל תופעה אחת התאימה לי בול- קינון "Nesting", הצורך הבלתי נשלט לסדר, לארגן, לנקות (אני? לנקות? ועוד באמצע הלילה?) ובעיקר לתכנן איך אני רוצה שיראה החדר של התינוקת לעתיד. זה התחיל בשיטוט אינסופי באתרי אינטרנט והמשיך לשיטוט רגלי בחנויות וחיפושים אחר פתרונות שימצאו חן בעיני אבל לא יעלו הון ולא יעניקו לחדר מראה שבלוני.
את תומר גייסתי לענייני סחיבת דברים וצביעת קירות ולי נשארה ההתעסקות בפרטים הקטנים. התחלנו בפינוי החדר מחפצים. עד אז הוא שימש כחדר מחשב ואחסון, שזו דרך יפה להגיד שכל הבלגן התנקז אליו. מאחר שאין לנו חדרים מיותרים בדירתנו הקטנה, העברנו את שולחן המחשב לחדר השינה שלנו- שתוכנן במקור כך שיוכל להכיל את השולחן ביום מן הימים כשהמשפחה תורחב. גם את ארון הבגדים שעמד בחדר, קנינו מראש בידיעה שהוא ישאר בחדר הילדים העתידי ולכן בחרנו בארון ניטרלי בצבע לבן ואכן השארנו אותו עומד במקומו.
צביעת קיר בחדר
את אחד הקירות בחדר צבענו בפסים לאורך- מוקה ולבן. את צבע המוקה קנינו והצבע הלבן הוא פשוט הצבע המקורי שהיה בחדר (בגוון "לבן שבור"). טיפ חשוב שקיבלנו לגבי סימון הפסים על גבי הקיר הוא להשתמש ב"מסקינטייפ מוחלש". הכוונה היא למסקינטייפ שלפני שמשתמשים בו מדביקים אותו על המכנסיים או החולצה, מסירים בעדינות ורק אז מדביקים אותו על גבי הקיר. באופן כזה המסקינטייפ לא מקלף את הצבע מהקיר כשמורידים אותו. לצערי לא הקפדנו ליישם את הטיפ הזה ושילמנו מחיר כבד של קילופים על הקיר, אבל זה הוליד פתרון יצירתי מעניין שעוד אספר עליו בהמשך.
החומרים הדרושים:
• פחית צבע לקיר, על בסיס מים (במקרה שלנו צבע מוקה של טמבור, שנקרא Morning Haze מספר P0016)
– פחית קטנה מספיקה לכ-14 מ"ר, כלומר לשני קירות בסדר גודל של החדר (2.5*3)
• גלגלת או מברשת צבע
• מטר
• עפרון לסימון
• מסקינטייפ "מוחלש"
• עיתונים או ניילונים לכיסוי הרצפה
• כסא גבוה או סולם
מה עושים?
– לצורך סימון הפסים דרושים שני אנשים.
1. מכסים את הרצפה להגנה מפני הצבע.
2. מתחילים מפינת הקיר העליונה, מותחים מטר עד למטה ומסמנים בעפרון כמה נקודות לאורך הקיר. חוזרים על פעולת סימון הפסים לרוחב הקיר כולו, במרווחים שווים.
3. מדביקים מסקינטייפ לאורך הנקודות שסימנו.
4. מכסים במסקינטייפ שקעים או נקודות בקיר שלא רוצים לצבוע.
5. צובעים את הפסים לסירוגין. לצביעה מושלמת עולים קצת על המסקינטייפ עם הגלגלת או המברשת. רצוי לצבוע שתי שכבות צבע ולהמתין לייבוש בין השכבות.
6. לאחר ייבוש מלא, מושכים בעדינות את המסקינטייפ.
דובים מצופים בד
זוכרים את הטיפ שנתתי לגבי המסקינטייפ המוחלש? אז מי שבוחר לא ליישם אותו (נגיד, אנחנו) אוכל אותה בסוף בגדול. אחרי שהשקענו במדידת פסים ישרה ומדוייקת, גילינו שהכנת "מסקינטייפ מוחלש" היא עסק די מסורבל ומעייף. לא יפה לחפש אשמים אבל אפשר להגיד שההתעקשות של תומר ש"מסקינטייפ מוחלש זה לא כזה קריטי" וההבטחות שלו שיהיה בסדר עשו את שלהן, ובינינו רק חיפשתי תירוץ כדי להפסיק להתעסק עם הסרט הדביק והמעצבן הזה ולהתקדם לצביעה עצמה.
אז אחרי שצבענו וחיכינו כמו ילדים טובים שהצבע יתייבש, הגיע סופסוף שלב משיכת המסקינטייפ. שני הפסים הראשונים יצאו מושלם, אלא שהמשיכה השלישית הורידה איתה קילוף די גדול של צבע מהקיר וכך מצאנו את עצמנו מושכים בחרדה פס אחרי פס ומדי פעם מתבאסים על עוד קילוף שיצרנו. התוצאה: קיר פסים "מושלם" עם שישה-שבעה קילופים מכוערים.
מה עושים? פשפשתי במגירת ההפתעות שלי (וכן, זאת עוד הוכחה לכך שכשאני נתקעת חצי שעה בחנות שכוחת אל וקונה עוד שטות שנראה שלעולם לא אעשה איתה כלום- בסוף זה משתלם) ומצאתי משפחת דובים מעץ דיקט שקניתי בחנות "הכל בדולר". חוץ מדובים יש להם עוד שלל צורות יפות ויש אינספור דרכים לקשט אותן.
רעיונות נוספים לקישוט צורות עץ אפשר למצוא כאן.
החומרים הדרושים
• צורות חתוכות מעץ
• שאריות בד- חפשו בנחלת בנימין (או השתמשו בשאריות הבדים שקניתם לעיצוב החדר כמו במקרה שלי)
• מספריים
• אקדח דבק חם
• מספרי גזירת ציפורניים
• דבק דו צדדי עבה
מה עושים?
1. מניחים את צורת העץ על גבי הבד וחותכים מלבן מסביב.
2. שמים כמה נקודות דבק חם על גבי העץ ומניחים בעדינות את הבד כשהוא מתוח וממתינים לייבוש.
3. גוזרים את שארית הבד מסביב לצורת העץ. אם צריך, אפשר להעזר במספרי גזירת ציפורניים לגזירת הקצוות. (לא מומלץ להשתמש בסכין יפני כי זה משאיר קצוות בד לא יפים).
4. מדביקים את הצורות על גבי הקיר בעזרת דבק דו צדדי.
שידת מגירות מצופה בבד
אני תמיד צוחקת שהנדוניה של תומר היא שידת מגירות לבנה. לא משנה לאן אנחנו עוברים היא תמיד עוברת אתנו ולאו דווקא כי היא יפה במיוחד אלא בעיקר כי היא פרקטית. כשהכרתי את תומר היא עמדה במרפסת החדר שלו, כשעברנו לדירה הראשונה שלנו ביחד השתמשנו בשידה לאחסון גרביים, תחתונים, כובעים ומעילים. בדירתנו השנייה מיקמנו את השידה במרפסת המטבח ושמנו בה קופסאות שימורים, פסטות וחטיפים וכן הלאה מדירה לדירה, עד שעברנו לדירה משלנו וכמובן שהשידה המיתולוגית עברה אתנו לחדר השינה החדש "עד שנקנה שידה יפה".
אז נכון שאפשר לקנות היום המון שידות יפות ולא יקרות, אבל הרגל זה הרגל וכשהעברנו את שולחן המחשב לחדר השינה, זה היה כמעט בלתי נמנע להפוך אותה לשידת החתלה. תחילה חשבתי לצבוע מחדש את השידה אבל כאמור רציתי להשאיר את החדר בצבעים בהירים יחסית אז החלטתי להשאיר את מרבית השידה לבנה. קניתי שני בדים ב"דנדו" בנחלת בנימין, אחד בהדפס של כלבים והשני של נקודות והשתמשתי בהם לשיפוץ השידה ובכמה מקומות נוספים קטנים בחדר. כך מצד אחד יצרתי קשר בין האלמנטים והחפצים אבל מצד שני אין תחושה שהבדים משתלטים על החדר אלא משתלבים בו.
החומרים הדרושים
• שידה או כל כל רהיט אחר שתרצו לצפות בבד
• בד במידות הדרושות. רצוי בד ריפוד או בד עבה
• אקדח דבק חם
• אקדח סיכות
• ספריי אימפרגנציה
מה עושים?
1. מנקים היטב את שטח הפנים של המגירה ומייבשים.
2. שמים כמה נקודות דבק חם בפינות המגירה ולאורכה ומניחים בעדינות את הבד כשהוא מתוח. ממתינים לייבוש.
3. מקפלים את שאריות הבד כלפי הצד הפנימי של המגירה (כמו קיפול של מתנה) ומדביקים את הקצוות עם מעט דבק חם.
4. מהדקים את הבד למגירה בעזרת אקדח סיכות, בצד התחתון של המגירה בלבד (כך שלא יראו את הסיכות כשפותחים את המגירה).
5. מומלץ לרסס את הבד בספריי אימפרגנציה לבדים. זה ספריי דוחה לחות ששומר על הבד לאורך זמן ומומלץ לחדש אותו ולרסס על הבד לפחות פעם בשנה.
שיפוץ מדף
מדף ירוק שמצאתי ברחוב הפך עם קצת שיוף והרבה צבע למדף חדש ומלא בשיק. אז אמנם אין כמו למצוא ולשפץ, אבל כל מדף עץ שתקנו בחנויות פנאי או בנגריה יכול להתאים. עבדתי בשיטת דיסטרסינג ליצירת מראה מיושן.
החומרים הדרושים
• מדף עץ
• נייר שיוף גס, או משייפת חשמלית
• פריימר- צבע מקשר סינטטי לעץ, רצוי על בסיס שמן
• מברשת לצביעה
• צבע אקרילי חום או שחור
• מכחול דק
• נר לבן
• מטלית יבשה (מבד מיקרופייבר או בד אחר ללא סיבים)
• צבע אקרילי בהיר
• מברשת או ספוג לצביעה
• נייר שיוף עדין
• לכה שקופה בגימור מט
• ידיות (לא חובה)
• מקדחה (לא חובה)
מה עושים?
1. משייפים את העץ, במיוחד בקנטים, בחיבורים ובמקומות שרוצים להדגיש. עובי הנייר תלוי ברמת השיוף שהחפץ דורש, אם הוא מכוסה לחלוטין בצבע אז נדרש שיוף מסיבי יותר ואז מומלץ להשתמש בנייר גס או במשייפת חשמלית.
2. צובעים בפריימר- צבע מקשר לעץ וממתינים לייבוש מלא. (אני ממליצה לעבוד עם שתי מברשות צבע, האחת לצבעים על בסיס שמן, אותה אני שומרת במקפיא בתום השימוש ומפשירה כמה דקות לפני הצביעה הבאה והשנייה לצבעים על בסיס מים שנשטפים מהמברשת בקלות).
3. צובעים בצבע אקרילי חום את הקנטים ואת המקומות שרוצים להדגיש וממתינים לייבוש מלא.
4. משפשפים את הצבע החום בנר לבן ומנקים בעדינות עם מטלית את פירורי השעווה המיותרים.
5. צובעים את החפץ כולו בצבע אקרילי וממתינים לייבוש מלא. רצוי לצבוע בשתי שכבות צבע ולהמתין לייבוש בין השכבות.
6. משפשפים בעזרת נייר לטש עדין או צמר פלדה את המקומות הרצויים (המקומות שנמרחו בשעוות הנר).
7. מורחים שכבת לקה שקופה וממתינים לייבוש מלא.
8. מתקינים את הידיות. מומלץ להשתמש במקדחה, ליצור חורים במדף ולהבריג לתוכם את הידיות.
עם שאריות הבדים שקניתי לשידה עשיתי כאמור את הדובים מעץ ותפרתי שתי כריות אצל תופרת. לסיום תפרתי אצלה גם וילון לבן מבד כותנה שוויצרית (ותודה לשרית שכיתתה איתי רגליים בנחלת בנימין כשהייתי בחודש תשיעי כדי למצוא אותו).
אחרי שגיליתי עד כמה גבוהים המחירים של שטיחי כותנה סרוגים, החלטתי ללכת עם חברתי הילי לסדנה לסריגת שטיחים מחוטי טריקו. עכשיו אחרי שעשינו את הסדנא אני פתאום מבינה למה המחירים כל כך גבוהים. הסדנא התישה אותי, סרגתי רבע שטיח והמורה פרמה לי אותו כי הוא לא היה הדוק מספיק, חזרתי הביתה עם חבילת חוטי טריקו פרומים, שברתי את הראש מול youtube וסרגתי שטיח במסרגת עץ עבה עד שיצא עשן. התוצאה: שטיח חביב ומעט עקום ושבועה אישית בפני עצמי: להבא אני קונה שטיח, יעלה כמה שיעלה.
כמובן שמאז שהחדר מוכן כבר רציתי לשנות אותו חמש פעמים, להוסיף תמונות ושרפרף שאני עובדת עליהם ולהחליף את הבדים על השידה לבדים מקולקציה חדשה אבל הי, זה תמיד טוב שיש לאן לשאוף…
תקציב כולל לפרויקט
צביעת קיר 118 ש"ח
דובים להדבקה על הקיר 32 ש"ח
חידוש שידת החתלה 80 ש"ח
וילון (כולל בד ותפירה) 110 ש"ח
שטיח סרוג (כולל השתתפות בסדנא) 250 ש"ח
סל כביסה מבד יוטה (רשת "אייס") 99 ש"ח
ארגז קש לצעצועים (שוק הכרמל) 59 ש"ח
תפירת כריות משאריות בד 50 ש"ח
חידוש מדף 195 ש"ח
*בחישוב עלות המדף יש לקחת בחשבון שרוב החומרים משמשים למספר פרויקטים.
סה"כ 993 ש"ח
Ofir Gardy
13 באפריל 2015 at 14:56אני חייב לשתף אותך בטיפ שלי לקילוף נייר הדבק. גם אנחנו "קיננו", השקענו וצבענו פסים עבים על קירות חדר הילד הראשון שלנו (בילד השני נגמר הכוח 🙂 – וגם עברנו דירה).
אז ככה, בהנחה ולא(!) בוצעה מספיק החלשה של המאסקינג-טייפ או אם הצבע המקורי מתקלף דיי בקלות שימו לב: זווית קילוף המאסקינג-טייפ מאד קריטית להישארות הצבע התחתון על הקיר.
כלומר.
אם תעמדו מול המאסקינג-טייפ ופשוט תמשכו אליכם את נייר הדבק (לאט או מהר – זה לא משנה). הצבע עלול להתקלף.
לעומת זאת, אם תקלפו את המאסקינג-טייפ *במקביל ובצמוד* לקיר… הצבע שמתחתיו לא יתקלף. "לקלף" כמעט לתוך עצמו.
.
.
ההסבר הוא שזה קשור למתח ולכוח שמופעל על שכבת הצבע התחתונה. במצב קילוף "טבעי" המאסקינגטייפ עשוי להפעיל יותר מידי כוח על פני שטח גדול יותר ובכך להסיר את הצבע בעוד שאם מקלפים תוך היצמדות לקיר ובמקביל אליו ככל שניתן המתח מצטמצם רק למילימטרים הבודדים של איזור ההיפוך של הטייפ.
מקווה שזה מובן. בהצלחה!
Liliya Friedman-Rachmanny
28 באוקטובר 2013 at 18:13הי.
באיזה סוג ספריי אימפרגנציה את משתמשת? איפה קונים?
בדיוק קנינו ספה שמחייבת כזה.
תודה רבה
Shahar Rabin
28 ביוני 2013 at 12:41יצא מדהים!
Duffy Leviav Gofer
28 ביוני 2013 at 23:26תודה רבה 🙂
%משומשו% via Facebook
28 ביוני 2013 at 1:26תודה
משומשו
28 ביוני 2013 at 1:26תודה
תפור עלי
26 ביוני 2013 at 21:10כרגיל (כן… כרגיל!) הדברים שאת עושה מקסימים.
עם הוילונות והנקודות האלה, הייתי מוכנה לבוא לגור שם בעצמי!
🙂
Duffy Leviav Gofer
27 ביוני 2013 at 23:13איך עושים אייקון מסמיק?… תודה רבה יקירה